#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור דבר דבר?	"איתא בגמ' (שבת קי""ג ע""ב) שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול, ויש בזה כמה פירושים:<br>1) רש""י פי' כגון מקח וממכר וחשבונות [והקשו עליו תוס' דזהו אסור משום ממצוא חפצך דדיבור שמכינו לדבר אסור הוי בכלל ממצוא חפצך, אבל הערוה""ש (סעי' א') פירש דרש""י ס""ל דממצוא חפצך דוקא במעשה ודבר דבר הוי בדיבור]<br>2) תוס' פירשו ע""פ המדרש והירושלמי שלא ירבה בשיחה<br>3) הטור כתב שלא יאמר שלמחר אעשה מלאכת פלוני וכדומה [ואפי' באיסור דרבנן (מ""ב ס""ק א')] {וכפשוטו הוא פירוש שלישית, אבל הב""ח והערוה""ש (סעי' ב') ביארו דהטור ס""ל דזהו כוונת רש""י}"	סימן שז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש היתר בדבר דבר לדבר מצוה?	"השע""ת (ס""ק א') הביא מא""ר וברכ""י דמותר (וכן נקט הערוה""ש סעי' ב'), אבל המג""א (ס""ק א') הביא מספר חסידים דאסור, וביאר המחה""ש בשם התוספת שבת דאין צורך בדבורו היום [וביאר רא""י סורשר שליט""א דהא""ר וברכ""י ס""ל דחפצי שמים הותרו לגמרי בשבת ואינם בכלל האיסור ממצוא חפצך אבל המג""א ס""ל דבעצם בכלל האיסור אלא שהתירו לצורך מצוה], ולמעשה כתב המ""ב (ס""ק א') דנכון לכתחילה להחמיר כשאין בו צורך שבת, ומ""מ אם מתיירא שיתרשל בדבר אז מותר לזרוזי נפשיה ולומר שיעשה הדבר מצוה למחר {ועי' מש""כ ביו""ד סי' רי""ג שיש מח' אחרונים אם טוב לומר שאעשה מצוה פלוני משום מחשבה מועלת}"	סימן שז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להרבות בשיחה 1) לתענוג עצמו 2) לתענוג אחרים?	"1) כתב התרוה""ד דמותר כמו שמותר לילדים לרוץ בשבת (ב""י, רמ""א) {דהיינו בעצם הוא אסור להרבות בשיחה וכמ""ש הירושלמי, אבל לעונג שבת התירו [וביאר הערוה""ש (סעי' ב') דבעיקר קיי""ל כהטור דהאיסור הוא לדבר אודות דברים האסורים, והא דאמרינן דאסור להרבות בשיחה היינו ממדת חסידות ומש""ה אנו מקילין במקום שתענוג הוא לו, אבל הדיבור בדברים אסורים זהו אסור מדינא ואין מקום להקל במקום תענוג {וצ""ע דכפשוטו ריצה בשבת אסור מדינא ואפ""ה אמרינן דמותר לילדים לרוץ שתענוג הוא להם, ונראה יותר לר""י באק לפרש דאם הוא דבר דהוי זלזול שבת טפי אסור אפי' במקום תענוג אבל דבר שאינו זלזול כ""כ אע""פ שהוא איסור גמור מ""מ מותר במקום תענוג}], ומ""מ יזהר שלא ירבה יותר מדאי משום ביטול תורה (מ""ב ס""ק ד') 2) כתב התרוה""ד דאם המספר עצמו אינו מתענג בדבר אסור (רמ""א), והט""ז (ס""ק א') ביאר דמיירי כשאין לו חשק כלל לספר ורק מתכוין למלאות רצון חביריהם, אבל בסתמא יש לו ג""כ עונג ומותר, והמ""ב (ס""ק ו', שעה""צ ס""ק ו') אינו מקיל אלא כשהמספר יודע שהוא ג""כ מתענג במה שהם מתענגים"	סימן שז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם טוב לדבר שיחת חולין בשבת?	"לאו משנת חסידים היא להרבות בשיחת חולין, והנשמר מלדבר דברי חול קודש יאמר לו, ואנשי מעשה נזהרים לדבר רק בלשון הקודש אפי' לדברים הכרחיים [והוא לימגדר מילתא שלא יבואו לדבר שיחה בטילה דמבואר בזוהר כי מחלליה נאמר על מי שמדבר דברים בטלים בשבת (באה""ט ס""ק ב', מ""ב ס""ק ה')] (מ""ב שם), ומ""מ מותר לשוח עם אורחים דהוי כדבר מצוה, וכן לדבר עם חולה וכדומה (שע""ת סי' רפ""ז), וגם עם בני ביתו (תנא דבי אליהו פ""א), ובכלל שלא לבא לידי עצבון (פסק""ת אות ד')"	סימן שז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו החידוש דאסור להרבות שיחה בשבת, הרי אף בחול אסור לדבר דברים בטלים (יומא י""ט ע""ב)?"	"כן הקשה השפ""א (שבת קי""ג ע""ב), ויש בזה כמה תירוצים:<br>1) השפ""א תי' דבשבת צריך למעט אפי' בדברים הכרייחים<br>2) הפמ""ג (מש""ז ס""ק א') תי' דנפק""מ לנשים<br>3) עוד תי' הפמ""ג דנפק""מ כשהוא תענוג לאחרים<br>4) ורי""א סורשר שליט""א תי' דמבואר ברש""י ביומא דכל האיסור הוא שיחת ילדים וקלות ראש, וכן מבואר במ""ב לעיל (סי' קנ""ו) דדברים בטלים הוא דברי הבאי וקלות ראש, ואפי' בשבת אינו אסור אלא להרבות בשיחה בטילה אבל מעט שיחה של מה בכך ליכא איסור אפי' בשבת, אלא שיש אנשי מעשה דמחמירים אף בזה"	סימן שז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יאמר בקר טוב בשבת?	"לא יאמר כדרך חול אלא יאמר גוט שבת לקיים זכור את יום השבת לקדשו (של""ה, באה""ט ס""ק ב', מ""ב ס""ק ה') {ונראה דה""ה לגבי לילה טוב, שיאמר גוט שבת במקומו}"	סימן שז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר דבר שמצטער בו?	"המג""א (ריש סימן) הביא מספר חסידים שאסור (מ""ב ס""ק ג') {וכבר כתבנו (סי' ש""ו סעי' ח') דאסור אפי' להרהר בדבר שמצטער לו}"	סימן שז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעכב גוי בשבת בעבור חוב שיש לו עליו?	"אסור משום ממצוא חפצך, אבל מותר לומר לשופט בימות החול ""למה לא עכבת הגוי בשבת"" כדי שיבין בשבת הבאה (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק א')"	סימן שז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא חושש שהגוי לא ישוב להעיר?	"במקום פסידא התירו ממצוא חפצך ומותר לומר להשופט שיפרענו (שו""ת הב""ח סי' קמ""ו) [וביאר הב""ח דאינו דומה לטלטול מוקצה דיש מחמירין אפי' במקום פסידא דהתם הוא עושה מעשה בידים משא""כ כאן הוי רק דיבור בעלמא], וכעין זה התיר הא""ר להתראות בשבת כדי שיתן בשבילו לגוי חבירו (מ""ב ס""ק א')"	סימן שז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה מותר לומר לגוי התפוס אצל השופט בשביל חוב יהודי?	"מותר לומר לשופט שיקבל ערבות ממנו ויניחנו, אבל לא יאמר לו שיכתוב בערכאות (מ""ב ס""ק א')"	סימן שז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הביאור ""אסור לעכב נכסי ראובן ביד שמעון""?"	"המקור מתשובת מהרשד""ם (חו""מ סי' ק""ה), ומובא במג""א (ס""ק א') ומ""ב (ס""ק א'), וביאר המ""ב עו""ה דמיירי כגון ששמעון חייב ללוי ולוי חייב לראובן, וראובן רוצה להגיד לשמעון שלא ליפרע את לוי שהרי לוי מחויב לו אלא יעכבנו ממנו כדי שיפרע ישר לראובן, ועל זה אמרינן דאסור משום ממצוא חפצך"	סימן שז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרות ספר בשבת להגיהו?	"השע""ת (ס""ק א') הביא בשם הרדב""ז שאינו מותר אם הוא מכוין להגיהו אבל אם כוותו לקרותו ואם ימצא טעות יגיה מותר, ומבואר ברדב""ז בפנים (ח""ב סי' תר""ץ) דאפי' אם כוונתו לקרות ולהגיה מותר ולא גזרינן דלמא אתי לידי כתיבה (ציץ אליעזר ח""י סי' כ""א), והוסיף הפסק""ת (אות ה') בשם רשז""א דאם אינו ניכר שהוא קורא בה להגיה מותר, ועוד איתא שם דאם אין זה מקצועו ופרנסתו מותר מפני שהיא חפצי שמים."	סימן שז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר שפלוני יעשה מלאכה למחר?	"הא""א מבוטשאטש מצדד להקל דאינו גורם שהמלאכה יעשה למחר והוי כמו סיפור דברים בעלמא {וצ""ע, דאפי' כשהוא מדבר על עצמו אינו גורם שהמלאכה יעשה דזהו גופה החילוק בין ממצוא חפצך לדבר דבר, אלא מסתבר דאין חילוק והכל אסור}"	סימן שז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לדבר ביוה""כ שהוא יאכל במוצאי יוה""כ או בפסח שהוא יאכל חמץ אחר פסח?"	"רשז""א (שש""כ פכ""ט הע' ק""ס) ס""ל שמותר, דדוקא לגבי מלאכות יש איסור דבר דבר שצריך לראות כאילו כל מלאכתו עשויה מערב שבת"	סימן שז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לגוי לשכור פועלים?	"אסור לומר לגוי בשבת לשכור פועלים [אפי' בלא קציצת דמים (ביה""ל ד""ה אסור)] אפי' למוצאי שבת [משום ממצוא חפצך (מ""ב ס""ק ז' וס""ק ט')], וגם אסור לומר לגוי בחול לשכור פועלים בשבת [משום יש שליחות לגוי לחומרא (כן ביאר הערוה""ש כאן סעי' י""ב ולעיל סי' רמ""ג סעי' ד')], וקציצה לא מהני בזה שהוא מייחד מלאכתו בשבת (ביה""ל ד""ה ואפילו), אבל מותר לרמז לו דרך צווי [כגון למה לא עשית דבר פלוני בשבת] אם אומר לו בחול שיעשנו בשבת (סמ""ג וספר התרומה, דלא כהטור) אבל אסור לרמז לו דרך צווי בשבת שיעשנו בשבת [ורמז ע""י תנועת ידו הוי כמו רמז בדרך צווי (חיי""א כלל ס""ב סעי' ב', בן איש חי וישלח אות ט')] (מ""ב ס""ק י') {וצ""ב מהו החילוק בין רמז בלשון צווי מערב שבת לשבת, בשניהם יהא אסור משום יש שליחות בעכו""ם, ואי אמרת דאסור מפני הדבר דבר א""כ למה מותר לרמז בלשון צווי בשבת בשביל מוצאי שבת, וצ""ע}"	סימן שז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לגוי לעשות דבר שאינו אלא חומרא בעלמא?	"המג""א (ס""ק ב') הביא מרד""ך שמותר (מ""ב ס""ק ח') [והפמ""ג (א""א ס""ק ב') אינו יודע מהו חומרא בעלמא, עי' לקמן סי' שי""ד, ומבואר ממ""ב לקמן (סי' שכ""א ס""ק כ""א) דאפי' בטירחא לצורך חול אסור ע""י עכו""ם, וכתב הכלכלת שבת (דיני אמירה לעכו""ם ס""ק ז') דמח' באיסור דרבנן מותר לומר לגוי לעשותו] [והמנחת אלעזר (ח""א ס""ס י""ג) כתב דמבואר מרד""ך דלא הקיל אלא במקום מצוה (הערה ממכון ירושלים)]"	סימן שז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליהנות ממה שהגוי עושה בעבורו?	"הוי כמו שאר מלאכות שנעשה ע""י גוי שאסור ליהנות ממנו עד שימתין בכדי שיעשו א""נ מיירי כשאין הישראל נהנה מגוף המלאכה כגון שהיה נר דלוק כבר (מ""ב ס""ק י""א), וכתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק ב') דמיירי כשאינו בביתו של ישראל דאל""ה הרי הוא מחויב למחות [ובאמת, הנשמת אדם (כלל ס""ב ס""ק ב') והגר""ז (סי' רמ""ג וסי' ש""ה ס""ק א' בקו""א) ס""ל דא""צ למחות אפי' בביתו של ישראל כל זמן שאינו נהנה מגוף המלאכה [כגון כיבוי או מוסיף נרות] אבל ממ""ב לעיל (סי' רע""ו ס""ק י""א) מבואר דיש חיוב מחאה בכל אופן שיש חשש שמא ציוהו, ועי' מ""ב עו""ה (הע' נ""ד) ובמ""ב דרשו שהאריכו בזה, ולענ""ד נראה דצריך לאוקמיה הציור כאן חוץ מביתו של ישראל ולא בעצים של ישראל (וכ""כ הפמ""ג), והמ""ב מיירי לגבי ההיתר ליהנות ממנה, והא דכתב הביה""ל דבאופן זה א""צ למחות, היינו בביתו ועצים של עכו""ם, ואם לא היה מוסיף עוד נר יהא מחויב למחות אם רוצה ליהנות ממנו אבל אם אינו רוצה ליהנות ממנו א""צ למחות, וכמ""ש לעיל (מ""ב סי' רע""ו ס""ק ל""ו), אמנם לקמן (סוף הסימן) נפרש פירוש אחר דכל זמן שאינו יכול ליהנות ממנו אינו מחויב למחות, ע""ש]"	סימן שז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש מקום להקל באמירה דאמירה בחול?	"החת""ס (או""ח סי' ס') מצדד דמותר בחול לומר לגוי שישכור פועלים בשבת {דכל האיסור הוא מחמת השליחות שהגוי עושה בשביל ישראל, וגוי אחר אינו יכול למנות שליח}, אבל כתב הביה""ל (ד""ה ואפילו) דהוא מילתא חדתי, ומב""י בשם הרשב""א מוכח להיפוך [דכתב דאסור ליהודי ליתן מעות לגוי להשכיר לו פועלים, ועל כרחך מיירי בחול מדנתן לו מעות {וצ""ל דכמו דחיישינן לשליחות לחומרא בגוי ה""ה חיישינן שגוי יכול לעשות שליח לחומרא}]"	סימן שז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בענין שינוי ב-time zones, מה הדין אם הוא 1) שבת לישראל וחול לגוי 2) חול לישראל ושבת לגוי?	"1) הרבה מקילין כיון דהוא חול במקום שנעשית המלאכה (חלקת יעקב ח""ג סי' כ""ז, שרגא המאיר ח""ב סי' ס""ה, מנחת שלמה סי' י""ט אות ג'), וכן הורה הגר""ש מילר שליט""א (ספר מסחר בשבת עמ' 293), דלא כשו""ת בצל החכמה (ח""ג סי' קכ""ה) דמחמיר 2) כאן השרגא המאיר (שם) מחמיר, אבל החלקת יעקב (ח""ג סי' ק""ו) וספר וישיב משה בשם רשז""א מקילין, וכן נקט הגר""ש מילר שליט""א להקל אף בכי האי גוונא (ספר מסחר שבת עמ' 295)"	סימן שז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן מעות לגוי מערב שבת ויאמר לו שיקנה בשבת?	"לא כיון שמייחד לו המלאכה בשבת [ואסור אפי' מתחילת השבוע, ואסור אפי' אם קצץ עמו (מ""ב ס""ק י""ב)], אבל מותר [אפי' בערב שבת (מ""ב ס""ק י""ב)] לומר לו קנה לעצמך ואם אני רוצה אקנה ממך לאחר שבת [ואפי' אם מבטיחו שיקנה ממנו אח""כ (ב""ח, א""ר, מ""ב ס""ק י""ג)]"	סימן שז סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אומר לו סתם לקנות, ולמחר הוא יום השוק?	"הגהות מיימוניות כתב דאסור ליתן לו מעות אם אי אפשר לו לקנות אלא למחר ביום השוק, וביאר הב""י דיום השוק לאו דוקא אלא כיון שהוא מייחד לו לקנות בשבת אסור, ומבואר דס""ל דאינו אסור אלא אם מייחד לו בפירוש לקנות בשבת, אכן המג""א (ס""ק ג') ביאר ההגהות מיימוניות דאפי' אם אינו מייחד לו לקנות בשבת אבל נותן לו המעות בערב שבת ולמחר הוא יום השוק אסור, ועוד כתב המג""א דמותר ליתן לו המעות ביום ד' וה', אכן הא""ר ופמ""ג (א""א ס""ק ג') השיגו עליו וס""ל דאסור אפי' מתחילת השבוע במקום שאינו מצוי למכור כי אם ביום השוק, והמ""ב (ס""ק ט""ו, סי' רמ""ה ס""ק כ""א) פסק כהמג""א (ולא כהב""י) וגם מחמיר כהא""ר ופמ""ג דאסור אפי' מתחילת השבוע (שעה""צ ס""ק ט""ו), אבל במקום שעושים סחורה גם באמצע השבוע מותר, וכ""כ הערוה""ש (סעי' ט""ו) דהכל תלוי אם יש לו היכולת למכור באמצע השבוע, ונמצא דליכא מח' בין המג""א וא""ר. {ומכאן מבואר דבעצם ליכא איסור במה שהוא קונה דברים בשבת, ודלא כרע""א, וי""ל דהכא אינו מקפיד שיחול בשבת בדוקא}"	סימן שז סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתן לו המעות ולא אמר לו לקנות בשבת?	"מותר, ובערב שבת צריך לקצוץ לו שכר (מ""ב ס""ק י""ד), ואם אפשר לו לקנות ולמכור מבעוד יום מותר אפי' בלא קצץ כמ""ש בסי' רמ""ז (ביה""ל ד""ה מותר)"	סימן שז סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו נותן מעות להגוי?	"הפמ""ג (א""א ס""ק ג') מצדד דאפ""ה אסור כיון שאומר לו שיקנה בשבילו (ביה""ל ד""ה אסור)"	סימן שז סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נותן לגוי דבר למכור?	"כתב המנחת כהן דדינו כמו שנתן לו מעות לקנות (רמ""א, מג""א ס""ק ג')"	סימן שז סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אומר לגוי ראה שאני צריך לילך לדרכי במוצאי שבת?	"הוי כאילו צוה לו לעשות המלאכה בשבת (מ""ב ס""ק ט""ו)"	סימן שז סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הגוי קנה חפץ בשבת האם מותר ליהנות ממנו מיד בשבת?	"אם לא קצץ עמו אסור בשבת, ואם קצץ עמו הט""ז מחמיר והא""ר ותוספת שבת מקילין ליהנות ממנו בשבת (מ""ב ס""ק ט""ו), וביאר השעה""צ (ס""ק י""ז) דמביאין ראיה מסי' רנ""ב דאם קצץ מותר ליהנות מהבגד בשבת [ואע""פ שקציצה לא מהני ליהנות מנר היינו משום שכוונתו שהישראל יהנה ממנו בשבת (מ""ב שם ס""ק כ""ז)], ואפי' להרמ""א דהביא מחמירים בבגד היינו דוקא באיסור דאורייתא אבל מקח וממכר הוא איסור דרבנן ומותר בשבת (וכ""כ הביה""ל שם ד""ה שהא""י, ערוה""ש כאן סעי' ט""ז) {וצ""ע שהפמ""ג שמובא בביה""ל שם לא מיירי אלא במוצאי שבת דא""צ להמתין בכדי שיעשו אבל אינו מתיר ליהנות בשבת גופה (ר""י באק)}, אבל במיני מאכל אסור ליהנות בשבת דהוי כמו נר דדעתו ליהנות בו מיד"	סימן שז סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לגוי להוציא הסחורה מביתו של ישראל 1) בשבת 2) בערב שבת?	"1) לא, ואפי' אם קצץ עמו ולא ייחד עמו לילך בשבת, ואפי' אם ייחד לו מקום בביתו (מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק ט""ז) 2) מותר, ואפי' אם מפליג בדרך בשבת כיון שקצץ לו שכר (מג""א שם, מ""ב ס""ק י""ז, שעה""צ ס""ק כ""א)"	סימן שז סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לדור בעיר שיום השוק הוא בשבת?	"כתב המג""א (ס""ק ג') בשם הספר חסידים שלא ידור בעיר כזה דא""א שלא יחטא, אבל אם השוק אינו בשכונת היהודים מותר (מ""ב ס""ק ט""ו)"	סימן שז סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העונש למי שמניח הגוי ליקח הסחורה מביתו בשבת?	"קנסינן ליה לפי עשרו או במלקות אם אין לו ממון, ואם היה בשוגג לא קנסינן ליה, ונאמן לומר שהיה בשוגג (ב""י סי' ש""ו, מ""ב ס""ק י""ח), והמג""א (ס""ק ו') הביא מח' אם מהני בה קציצת דמים {ולמעשה אסור אפי' בקציצה}, ואם העמידו ליקח קודם השבת והגוי פשע וקבלו בשבת והוא לא היה יכול למחות בו אין עליו איסור דמה יכול לעשות (ערוה""ש סעי' ט""ז) {וכעין זה כתב המ""ב לעיל (סי' רע""ו ס""ק ל""ו)}"	סימן שז סעיף ג-ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לגבי שבות דשבות במקום מצוה, מהו השיטות לגבי 1) שבות דשבות 2) מקום מצוה 3) ואיך קיי""ל?"	"1) הבה""ג ובעל העיטור ס""ל דסגי בשבות אחת, ושאר ראשונים ס""ל דצריך שבות דשבות [הבה""ג התיר במילה, העיטור התיר אפי' שאר מצות] 2) הרמב""ם התיר כל מצות, תוס' (גיטין ח' ע""ב, ב""ק פ' ע""ב) התירו רק מילה שהיא עצמה דוחה שבת [והקשה המג""א (ס""ק ח') מגמ' עירובין (צ""א ע""א) דהתירו שבות לצורך קריאת התורה, ותי' דאין מדמין בשבותים, וביאר המחה""ש כמה חילוקים, חדא דקריאת התורה בציבור עדיף טפי, ועוד שעת הסכנה שאני כדי שלא תבטל לגמרי] 3) המחבר הביא המח' בין הרמב""ם ותוס', והרמ""א הביא דעת העיטור, ולמעשה כתבו הלבוש וא""ר דההלכה כהרמב""ם דמותר לעשות שבות דשבות לכל מצוה (מ""ב ס""ק כ""ג) [ומ""מ יש מחמירים לרמז כיון שהוא מח' הפוסקים (אז נדברו חי""ב סי' ל""ב, פסק""ת הע' 97)], ולגבי שבות אחד אין מקילין כהעיטור, אולם המג""א לקמן (סי' של""א) מקיל כוותיה לצורך מילה (מ""ב ס""ק כ""ד)"	סימן שז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל צרכי מצוה?	"מבואר מתוס' וטור דאפי' ללמוד מספר הוי בכלל צרכי מצוה, וממ""ב (ס""ק י""ט) משמע דכל שהוא לצורך תפילה ולימוד הוי בכלל צרכי מצוה [ולגבי תפילה בציבור החו""י (סי' קט""ו) ס""ל דאינו צורך מצוה, והפמ""ג (סי' תרי""ג א""א ס""ק ח') ס""ל דהוי מצוה], והוסיף הערוה""ש (סעי' י""ח) טליתו לבית הכנסת, וגם מאכל ומשקה לצורך שבת, וכן לשלוח מנות לאורח, אכן המ""ב לקמן (סי' שכ""ה ס""ק ס') כתב דאין להתיר אלא לצורך מצוה גמורה כגון יין לקידוש תבשיל חם לסעודת שבת, וכן אינו מקיל לשלוח מנות לאורחים או להביא פירות שאין בו צורך כ""כ (מ""ב שם ס""ק ס""ב). ומותר לומר לו להביא שופר של איל שהוא מובחר טפי (מ""ב סי' תקפ""ו ס""ק פ""ו). ובספק אם יקיים המצוה, השעה""צ (סי' תרנ""ה ס""ק א') הביא דלפי החיי""א אסור ולפי הא""ר ובית מאיר מותר."	סימן שז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) במקום חולי 2) במקום הפסד ממון?	"1) חולה ממש מותר כל אמירה לנכרי (מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק כ""א), ואם הוא מצטער המגיד משנה הביא מח' בזה, אבל למעשה קיי""ל דהוי כמו צרכי מצוה ומותר בשבות דשבות 2) לפי הרמב""ם וראב""ד יש היתר במקום הפסד, אבל ההגהות מרדכי וריב""ש ור""ן ורשב""א ס""ל דאין היתר במקום הפסד, והכריע המג""א (ס""ק ז') דיש להקל במקום הפסד מרובה [וכן מקיל ע""י ישראל שלא כדרכו], אבל הא""ר ס""ל דאין להקל כלל [ומה שכתב הרמב""ם וראב""ד צורך הרבה היינו צער הגוף כגון רחיצה (שעה""צ ס""ק כ""ד)] (מ""ב ס""ק כ""ב), ועי' בשעה""צ לעיל (סי' רמ""ד ס""ק ל""ב) דלכו""ע מותר במקום הפסד להציל מידו שלא ישתקע ממונו ביד עכו""ם, ועוד כתב השעה""צ (שם ס""ק ל""ה) דאם אפשר לתקן הדבר מערב שבת לא יסמוך על ההיתר דשבות דשבות במקום הפסד."	סימן שז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בשבות דשבות ע""י ישראל?"	"המג""א (ס""ק ז') מקיל במקום הפסד מרובה, אבל הפמ""ג (א""א ס""ק ז') מצדד להחמיר [אבל סותר עצמו לקמן (סי' שכ""ה מש""ז ס""ק א')], והביה""ל (סי' שט""ז סעי' י""ב ד""ה לצוד) מקיל במקום הפסד, והביה""ל (סי' שמ""ט סעי' ה' ד""ה ואפילו) מקיל במקום מצוה, וכן נקט האג""מ (או""ח ח""ד סי' צ""א אות א') לקולה, וכן משמע מחזו""א (או""ח סי' ק""ג ס""ק י""ט) [אבל תמה השונה הלכות (סי' שמ""ט בהערות) שמגמ' עירובין (ס""ח ע""א) משמע דהתירו דוקא ע""י עכו""ם ולא ע""י ישראל, {אמנם, לפי המהלך דמיירי בשבות דשבות (כמו דקיי""ל) הגמ' מחלק בין שבות דאית ביה מעשה לשבות דלית ביה מעשה ר""ל צריך ב' שבותים ולא שבות אחד אבל אין חילוק בין ע""י ישראל לע""י גוי (ר""י באק)}] "	סימן שז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצוה לגוי להביא מים לצורך המצטער דרך 1) חצר שאינה מעורבת 2) כרמלית?	"1) כן [ומכאן הוכיח רע""א דמותר למצטער לרחוץ כל גופו בחמין שהוחמו מערב שבת] 2) כן (ביה""ל ד""ה להביא בשם א""ר, דלא כט""ז)"	סימן שז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באמירה לאמירה?	"יש בזה ג' שיטות:<br>1) החוו""י (מובא ברע""א) מצדד דאין עליו שם שבות אלא אמירה לעשות מלאכה אבל אמירה לאמירה אינו שבות כלל ומותר לגמרי [והא דאסור לומר לגוי לשכור פועלים היינו משום שהעצם שכירת פועלים הוי איסור (ע""פ שעה""צ ס""ק כ""ז)]<br>2) העבודת הגרשוני מצדד דהוי כאמירה אחת ואסור<br>3) הספר החיים ס""ל דהוי כמו שאר שבות דשבות ומותר במקום הפסד גדול וכדומה {ומשמע ממ""ב (ס""ק כ""ד) דזהו ההכרעה למעשה} [ומסיים דנהי דיש לו היתר בגוי ראשון, אבל עדיין יהא אסור ליהנות מחמת הגוי שני, וצ""ל דמיירי באופן דלית ביה איסור הנאה כגון שיש נר דלוק כבר וכמ""ש המ""ב לעיל (ס""ק י""א) {ובזה מתיישב ג""כ למה א""צ למחות בו וכמ""ש בסוף הסימן, ע""ש}, והחת""ס (ח""ה סי' קפ""ה) אוקמיה כגון שהגוי שני אינו יודע שהוא עושה בעבור ישראל]"	סימן שז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לדמות שבותים אהדדי?	"הב""י הביא תשובת הרשב""א (ח""א סי' רצ""ז וסי' תש""ט) ומג""א (ס""ק ו') הביא ממגיד משנה דאין לדמות משבות לשבות דהרי התירו קניית בתים בא""י ולפעמים העמידו דבריהם במקום כרת וגם לא התירו שבות במקום מילה (מ""ב ס""ק כ""א), וגם כתב הר""ן דלא התירו כיבוי אפי' במקום פסידא, אבל מסיים הערוה""ש (סעי' י""ח) דבמקום שלא אמרו מפורש נקטינן כדעת הרמב""ם שהוא הדרך המיצוע"	סימן שז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש היתר לומר לגוי לעשות לו מלאכה אם יש אפשרות לישראל לעשותו בהיתר?	"הב""י הביא בשם הראבי""ה דמותר לומר לגוי להביאו דבר ברה""ר דאפשר ע""י מחיצת בני אדם, אבל סותר עצמו אח""כ וכתב דאסור לעשות הכי, וביאר הדרכ""מ (ס""ק ב') דאם יש חשש רואים שיסברו דמותר לצוה לגוי לעשות לו מלאכה דאורייתא אסור אפי' באיסור דרבנן ואפי' במקום מצוה {ומכאן מקור להחמיר בכלל בהשתמשות של ""שבת גוי"" אפי' בשבות דשבות במקום מצוה דאתי להתרשל בדבר ויבא לידי אמירה באיסור דאורייתא, וכן מצינו בפסק""ת (אות ט') בשם שו""ת מן השמים (סי' כ') לגבי נתינת מעות לגוי לקנות מערב שבת וז""ל ""ואע""פ שמותר דבר זה, אין מורין לשום אדם אלא לצנועין, שמא יראו הרואים ויפרצו הגדר"" עכ""ל}, וע""ע בט""ז (ס""ק ד') דביאר הראבי""ה באופן אחר [והביה""ל (ד""ה להביא) דחה פירושו של הט""ז] "	סימן שז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין באמירה לעכו""ם לעשות מלאכה דאורייתא ע""י שינוי?"	"הפמ""ג (סי' תרנ""ה א""א ס""ק א') מסתפק בדבר, אבל השעה""צ (סי' תקפ""ו ס""ק ק""כ) ומ""ב (סי' ש""מ ס""ק ג') נקט דנחשב כשבות דשבות, וכ""כ רשז""א (שש""כ פ""ל הע' מ""ו)"	סימן שז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין באמירה לעכו""ם בשבות במקום מצוה אבל העכו""ם מבקש תשלום?"	"{לכאורה יש איסור מצד שכירת פועלים בשבת, ור""י באק הציע לשלם לו מתחילה בתורת מתנה}"	סימן שז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם אומר לנכרי לעשות מלאכה שאצל""ג?"	"המג""א (ס""ק ח') כתב דתלוי בב' תירוצים בהר""ן בפרק חבית, ולפיכך נקט השעה""צ (סי' שמ""ב ס""ק ב') לחומרא {אבל לענ""ד צ""ע דמבואר בהר""ן בפנים דהא דכתב דמלאכה שאצל""ג חמיר טפי היינו רק לפרש למה אסור לישראל לעשות הכיבוי דמצינו דמותר לישראל למעך ברגלו הקשקשין, ולזה תירץ דמלאכה שאצל""ג חמיר טפי אבל אח""כ בא לפרש למה אסור לומר לגוי לכבות הדליקה, ולזה מתרץ מפני שאדם בהול על ממונו אתי לכבויי איהו גופיה, וש""מ דבעלמא מותר לומר לגוי לעשות מלאכה שאצל""ג, והר""ן כתב עוד תירוץ דשינוי עדיף, ולפי""ז אסור לעשות אמירה לעכו""ם בכל איסורי דרבנן אבל אנן לא קיי""ל כתירוץ זה. וכן מבואר ממ""ב לקמן (סי' של""ד ס""ק ס""ח, שעה""צ שם ס""ק נ""ז)}"	סימן שז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחשב חשבונות בשבת 1) אם עדיין חייב לפועליו 2) אם כבר פרע פועליו?	"1) אסור משום ודבר דבר (מ""ב ס""ק כ""ה) [ואין זה ממצוא חפצך דאינו מקרב עצמו לשלם יותר מהר (ר""י באק)], ואפי' אם הוא מסופק אם חייב להם כלום או לחשב בשביל חבירו אסור (מ""ב ס""ק כ""ו), ואם רק מזכיר כמה הוא חייב לו עדיין בלי עשיית חשבון רשז""א (שש""כ פכ""ט הע' קס""ז) מקיל והאג""מ (או""ח ח""ה סי' י""ח) מחמיר 2) מותר, אבל מצד שיחה בטילה יש למנוע, וכתב מהרש""ל דאפי' בחול אינו יפה כ""כ לת""ח דהוי כמושב לצים ומבטל מהן לימודו (מ""ב ס""ק כ""ז)"	סימן שז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר בשבת 1) הנראה בעיניך שתוכל לעמוד עמי לערב 2) היה נכון עמי לערב?	"1) כן דהוי רק רמז [בלשון צווי] לצורך מוצאי שבת והוי בכלל הרהור, אבל לצורך שבת אסור (שעה""צ ס""ק ל""ב) [ויש סוברים דדוקא לישראל מותר ולא לגוי שהוא עושה על דעת אותה אמירה (עי' מהרש""א ומהר""ם שבת ק""נ ע""א), אבל תוס' (שם) חולקים עליהם, וכן קיי""ל דמותר אפי' לגוי (מג""א ס""ק י', מ""ב ס""ק כ""ח)] 2) לא דהוי דיבור ממש (ב""י, מ""ב ס""ק כ""ט), וביאר הערוה""ש (סעי' כ') החילוק דהנראה וכו' משמע שתלה בו וכאילו אומר אראה אם תעמיד עמי לערב משא""כ היה נכון וכו' הוי כאילו אומר אני צריך לך לעסקי, ולפיכך צריך ליזהר כשמדבר בשאר לשונות."	סימן שז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר שהוא חפץ לרכוב למחר?	"כתב הרוקח שאסור מפני שהוא רוצה שיזמין לו הסוס (ב""י) [עי' בסמוך]"	סימן שז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר 1) אני אעשה מלאכה פלונית למחר 2) אתה תעשה מלאכה פלונית למחר?	"1) המג""א (ס""ק י""א) הביא מרמב""ן ורשב""א דהוא מותר לומר שיעשה למחר מלאכה דאין בו שום נפק""מ, וכן הביא ראיה מרוקח הנ""ל דאינו אסור אלא משום שהוא רוצה שישכור לו סוס אבל סתם לומר הכי מותר, אבל הרא""ש ס""ל דאפ""ה אסור, וכן נקט השו""ע (סעי' א') ורמ""א (כאן) דאסור לומר אעשה דבר פלוני למחר (מ""ב ס""ק ל""ו), והביה""ל (ד""ה וכן) הביא עוד שיטות כהרא""ש [אכן הערוה""ש (סעי' כ""ד) מחדש דליכא מח' ביניהם וכו""ע מודו דמותר לומר מה שהוא יעשה למחר אם הוא דברים של מה בכך ורק כשכוונתו להגיד לחבירו מה שהוא עושה כדי שחבירו יבא עמו וכדומה אז אסור] 2) אסור "	סימן שז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר שיש לו אופן היתר בשבת?	"מותר לומר שילך חוץ לתחום למחר מפני שאפשר ע""י בורגנין [ואין חילוק בין אמירה לישראל או לגוי (ביה""ל ד""ה לחבירו, דלא כמג""א ס""ק י""ב)], וכן מותר לומר שיביא חפץ למחר כיון שאפשר ע""י מחיצות [דלא כמשמעות רבינו ירוחם דמשמע דאינו מותר אלא אם יש שם בורגנין ממש (ב""י)], ובלבד שלא יזכיר בו שום שכירות {ונראה דהפשט הוא דדיבור זה אינו מוכרח להיות איסור אע""פ שבשבת זו א""א לו לעשותו בהיתר, וכ""כ הגר""ז (סעי' ט""ו) והערוה""ש (סעי' כ""א), וכן מדויק במ""ב (ס""ק ל'), ודלא כמשמעות הב""ח (לעיל ס""ס רס""ג) דכתב דמותר מפני שאפשר ע""י עכו""ם לעשות בורגנין היום}"	סימן שז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לחבירו שי.ביא לו פירות למחר?	"אע""פ שידוע לכל שכוונתו על פירות מחוברים מ""מ מותר כיון דדבורו משמע נמי דבר המותר בשבת וממילא מקרי הרהור (תוספת שבת, ביה""ל ד""ה אסור) {ונראה דאם אמר שיביא פירותיו וכל פירותיו מחוברים אסור דאז א""א להביאם בהיתר}"	סימן שז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להזכיר שהוא נוסע למחר?	"אסור להזכיר לשון נסיעה דמשמע ע""י בהמה ואסור [והוסיף הערוה""ש (סעי' כ""א) דאסור גם ע""י מסילת הברזל {וצ""ע למה אסור, ואפשר דס""ל דזהו בכלל הלא פלוג דרכיבת בהמה, וצ""ע}], אבל מותר לומר שהוא מפליג בספינה למחר שהרי יש אופן של היתר כמ""ש לעיל (סי' רמ""ח סעי' ג') אם קונה שביתה מבעוד יום ואינו יוצא מהספינה (ע""פ ערוה""ש שם) {וזהו הערוה""ש לשיטתו דס""ל דא""צ להיות ראוי היום וכמ""ש למעלה דזהו העיקר פשט, ודלא כהב""ח דס""ל דצריך להיות אפשר היום ע""י גוי וזה לא שייך בספינה}, ונחלקו הפוסקים אם מותר לומר שהוא נוסע למחר למקום שאפשר להגיע שם ע""י ספינה {ולכאורה מותר כשאפשר להגיע שם ע""י רכיבה במכונית או באוטובוס דאין איסור בזה כמו במסילת הברזל, ודלא כהערוה""ש שהחמיר במסילת הברזל}"	סימן שז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לומר שהוא הולך לא""י אחר שבת?"	"כן מפני שאפשר לילך ע""י בורגנין ע""י אלאסקא או ע""י ספינות מחוברים אהדדי [ואע""פ שפשוט דאין זה כוונתו מ""מ הוי בכלל הרהור וכדמוכח מביה""ל (ד""ה אסור)], וגם אפשר ע""י ספינה וכמ""ש הערוה""ש (סעי' כ""א) דיש אופנים שמותר להפליג בספינה בשבת, ואפי' כשהוא אומר שהוא מעופף לא""י תלוי במח' אם יש תחומין למעלה מעשרה {ואין לומר שמותר לומר שהוא הולך לא""י אע""פ שאין בו אופן של היתר ומותר מפני שלא הזכיר איסור בהדיא והוי בגדר הרהור, זה אינו דהרי ראינו שצריך ההיתר דאפשר בבורגנין ולא אמרינן דתיבת ""הולך"" אינו משמע שיש בו איסור, אלא על כרחך דנינן כפי המצב ואם א""א במצב זה אלא ע""י איסור אסור לומר הכי ומש""ה מהדרינן למצוא עצות להגיע לא""י באופן היתר}"	סימן שז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לגוי להביא לו חפץ היום?	"בזה אין שייך ההיתר דראוי לעשות בורגנין ומחיצות והכל אסור, ואפי' בדיעבד אסור בהנאה (מג""א ס""ק י""ב, מ""ב ס""ק ל""ג)"	סימן שז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לחבירו שיביא פירות מוקצים למחר?	"הטור כתב דאסור להחשיך עליהם על התחום, וקשה דכיון שהם מוקצים אסור אפי' בתוך התחום, וחידש הב""ח דכמו שמותר להחשיך עליהם בתוך התחום כך מותר לומר הכי לחבירו, ותמה עליו המג""א (ס""ק י""ב) א""כ יהא מותר לומר לחבירו לתלוש פירות בתוך התחום ופשוט דזה אסור, אלא פי' המג""א דנקט הטור סוף התחום אגב הסיפא דמיירי בהחשיך על התחום וזהו דוקא בסוף התחום, וכן נקט המ""ב (ס""ק ל""ד) דאסור לומר לחבירו להביא פירות מוקצים אפי' כשהם בתוך התחום"	סימן שז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם החשיך על התחום לשמור פירותיו מחוברים, האם מותר ג""כ להביא פירותיו?"	"כתב השו""ע דמבואר מרש""י דכל זמן שעיקר כוונתו הוא לדבר היתר מותר לעשות גם מלאכה ולתלוש את הפירות (מ""ב ס""ק ל""ח)"	סימן שז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להחשיך על פירות מחוברים 1) בתוך התחום 2) בסוף התחום?	"1) כן, ובלבד שאינו עומד אצל הגינה כדי שלא יהא ניכר (מ""ב ס""ק ל""ט) 2) אסור, והשו""ע ביאר ע""פ המגיד משנה מפני שהוא ניכר, והשיג עליו המג""א (ס""ק י""ג) דמבואר בגמ' (עירובין ל""ט ע""א) דאפי' בסוף התחום אינו ניכר [שהרי ת""ח אפשר דמשכתיה שמעתא, ועם הארץ אפשר דחמרא אירכס ליה] אלא על כרחך סוף התחום אסור אפי' כשאינו ניכר, אמנם האחרונים (א""ר ותוספת שבת) תרצו המגיד משנה דהחשכה גופא מסתמא מורה שהוא חושב לעשות מלאכה בשבת (שעה""צ ס""ק מ""ה, ביה""ל סי' ש""ו סעי' א' ד""ה וכן), ומ""מ אם מחשיך כדי שילך חוץ לתחום מותר (מ""ב ס""ק מ')"	סימן שז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר שמור לי פירות שבתחומך, ואשמור פירותיך בתחומי?	"כן, ואפי' היום, ואינו נחשב כשכירו (מ""ב ס""ק מ""א), ואע""פ דמבואר בב""מ (פ""א ע""א) דהוי שומר שכר (שעה""צ ס""ק מ""ז), אינו שכר שבת שאין כאן הרווחת ממון (אור שמח הל' שבת פכ""ד ה""ח, שש""כ פכ""ח הע' קכ""א)"	סימן שז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החילוק בין לשון הלויני והשאילני?	"איתא בגמ' (שבת קמ""ח ע""א) דהלויני אתי למיכתב והשאילני אינו אתי למיכתב, ורש""י פי' דהלואה משמע זמן מרובה [ל' יום] ועל כן אתי למיכתב משא""כ שאלה משמע לאלתר וליכא למיחש לכתיבה, ותוס' פירשו דהלואה משמע דאינה חוזרת בעין ואתי למיכתב משא""כ שאלה משמע חוזרת בעין ולא אתי למיכתב, וקיי""ל כשיטת רש""י [והגמ' מסיק דאע""פ דלפעמים אומר לשון השאילני אפי' לזמן מרובה או בדבר שאינו חוזר בעין מ""מ איכא הכירא מדאיצטריך ליה לומר דוקא תיבת השאילני יזכור שלא לכתוב]"	סימן שז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יבקש מחבירו דבר בשבת?	"יאמר השאילני פירות ולא הלויני פירות [אע""פ שהוא הלואה לזמן מרובה], ומותר דהוי הכירא מדאיצטריך לומר השאילני, ואפי' בדבר מצוה כגון ספרים יאמר לשון השאיליני (מ""ב ס""ק מ""ג) [ואע""פ שבאמת הוא שאלה ולא הלואה דהרי יחזיר הספרים בעין], אכן הערוה""ש (סעי' כ""ז) מלמד זכות על מנהג העולם להקל בזה דאין רגילות לכתוב רק הלואת מעות ולא הלואת כלים ואוכלים ומשקים [אולם בעלי גמ""ח דרכן לכתוב הכל ויש להקפיד בהם על לשון ""תן"" ו""חזרה"" (פסק""ת אות ט""ז)]"	סימן שז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר 1) הלויני לאלתר 2) השאילני לזמן מרובה?	"1) אסור משום לא פלוג (פמ""ג בשם הרשב""א, מ""ב ס""ק מ""ג) 2) הפמ""ג מסתפק בזה (ביה""ל ד""ה אלא) {אע""פ שהוא מוכרח לומר תיבת השאילני מ""מ סותר ההכירא ע""י ההוספה דזמן מרובה}"	סימן שז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במקום שסתם הלואה משמע לאלתר?	"המג""א (ס""ק י""ד) כתב שמותר לומר הלויני (מ""ב ס""ק מ""ב), אבל הביה""ל (ד""ה לזמן) מפקפק עליו דמבואר בגמ' דגם צריך לשנות מלשון הרגיל כדי שיהא בו הכירא, אבל הערוה""ש (סעי' כ""ז) הביא הקולה דמג""א"	סימן שז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלשון דליכא חילוק בין הלויני והשאילני?	"כתב רבינו פרץ דהכל לשון אחד, וביאר הר""ן דצריך לומר תן לי דהרי צריך לשנות הלשון (שו""ע), וגם מותר לסיים ואחזור ואתן לך (ט""ז ס""ק ט', מ""ב ס""ק מ""ד)"	סימן שז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן משכון בשבת?	"אם אינו מאמינו מותר להניח אצלו משכון אבל לא יאמר לו הילך משכון דהוי כעובדא דחול (רמ""א), ואף בזה צריך להיות דוקא לדבר הצורך שבת (מג""א ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק מ""ה) {וצ""ב קצת דכל ההלואה בכלל אינו מותר אלא לצורך שבת (ר""י באק)}"	סימן שז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם פורעין חוב בשבת?	"כתב הריב""ש דכמו שאין לוין כך אין פורעין בשבת, דחיישינן שמא ימחוק, אמנם כתבו תוס' דאם הוא משנה לשונו ואומר לשון חזרה ולא לשון פרעון מותר, וה""נ צ""ל לצורך שבת (מג""א ס""ק ט""ו, מ""ב ס""ק מ""ו), ולפי""ז כתב רשז""א (שלחן שלמה ס""ק י""ז) דאסור להחזיר ספר בשבת אלא אם משנה לשונו [אכן, הערוה""ש (סעי' כ""ז) ביאר טעם האיסור משום דדומה למקח וממכר וס""ל דאינו מועיל לשנות לשונו (דלא תוס' ומג""א), ומ""מ מודה דלצורך שבת [כגון שהמשאיל צריך היין או שמן] מותר לפרוע לו {ויש עוד טעם להקל בספרים ע""פ הערוה""ש (סעי' כ""ז) דאין דרך לכתוב שאילת ספרים}]"	סימן שז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם פודין את בנו בשבת?	"אסור לומר לשון פדיון, ואפי' אם משנה לשונו אסור כיון שאינו לצורך שבת (מחה""ש)"	סימן שז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ינהג כששואל ומחזיר חפצים מחבירו בשבת?	"לא ישאול ויפרע אלא כשהם לצורך שבת, וראוי להחמיר בלשונו ויאמר ""האם יש לך יין יתירה שאני יכול ליקח"" או ""האם אני יכול להשתמש בספר פלוני"", ובשעת החזרה יאמר ""הא לך היין שאני לקח"" או ""הא לך הספר שלקחתי"""	סימן שז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לקרות כתב 1) ע""ג כותל 2) ע""ג פנקס?"	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-45c0e59a5146c765ccec2d82f616e903563ee678.jpg"">"	סימן שז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל על הכותל?	"כתב הט""ז (ס""ק י') דכותל הוי כל דבר שאינו מטלטל (וכ""כ הרשב""א שבת קמ""ט ע""א), והוסיף הספר שטרי הדיוטות בשבת (עמ' רכ""ב) דה""ה דבר שא""א לטלטלו מחמת כבדו, וכן אם מחבר לוח לכותל באופן קבוע"	סימן שז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו קורא בפה?	"אפי' לעיין בה בלא קריאה אסור (רמ""א)"	סימן שז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכתב הבולט?	"הוי כמו כתב סתם דיש בו חשש מחיקה (רבינו ירוחם, מ""ב ס""ק נ'), אמנם מבואר דאינו אסור משום גזירה אטו שטרי הדיוטות אלא מטעם מחיקה, ולפיכך כתב ספר שטרי הדיוטות בשבת (עמ' רכ""ד) דיש הרבה דברים שאין בהם חשש מחיקה ויהיה מותר לקרותם אפי' כשהם בולטים או רקומים, ולכן מותר לקרות כל הדברים הבולטים על בנינים, וכן על הפרוכת"	סימן שז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בכתב ע""י אותיות המאירות ע""י חשמל?"	"הפוסקים מצדדין דאינם בכלל הגזירה דשטרי הדיוטות אבל צ""ע למעשה (שטרי הדיוטות בשבת עמ' רכ""ה)"	סימן שז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשמש לקרות הכתב להסעודה?	"כתב הב""ח דאע""פ דאין שייך החשש מחיקה דהוא אינו הבעל הבית מ""מ שייך הגזירה דשטרי הדיוטות, והמג""א (ס""ק ט""ז) מיישב המנהג העולם להקל בזה דהוי צרכי מצוה ולא גזרינן אטו שטרי הדיוטות, אבל אין היתר לבעה""ב לקרות אפי' לדבר מצוה מפני חשש מחיקה (שע""ת ס""ק ט""ז, שעה""צ ס""ק נ""ד), ועוד כתב השע""ת (שם) דיש לימוד זכות לשמש אפי' לדבר רשות דלא גזרו על שמש כלל שיש לחוש לחורבה ותקלה כעובדא דבר קמצא (מ""ב ס""ק מ""ז)"	סימן שז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יש היתר לקרות לצרכי מצוה, למה אינו מותר להזמין אורחים 1) משום מצות הכנסת אורחים 2) משום מצות סעודת שבת?	"1) כן הקשה הא""ר על המג""א, ותי' המחה""ש דמיירי בסעודת מריעות א""נ מיירי באורחים שיש להם מקום לאכול (ספר שטרי הדיוטות בשבת עמ' ק""נ) 2) לפי המחה""ש מיושב דמיירי בסעודת מריעות, ובספר שטרי הדיוטות בשבת (שם) מאריך בעוד תירוצים, אבל מסיים בתירוץ מיעב""ץ דמיירי כשהוא מזמין אורחים לסעודה בימי החול"	סימן שז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לגבאי לקרות הרשימה 1) של מתים שמתו באותה שנה 2) של מתפללין לעליות לראות מי קיבל עלייה כבר 3) של שמות למי שברך לבני משפחה של העולים 4) למי שברך לחולים?	"1) כתב השעה""צ (ס""ק נ""ד) דאע""פ שהוא דבר מצוה מ""מ יש להחמיר משום חשש מחיקה דלפעמים נשלמה שנתו, אבל מסיים דהשערי אפרים מצדד קצת להקל 2) צידד השערי אפרים (שער י' סעי' ל""ג בפתחי שערים) דמותר כיון שאין בו חשש מחיקה דכבר עברו [וגם יש הרבה עומדים שם] והוי לדבר מצוה 3) נראה שמותר דאין בו חשש מחיקה וגם הוי לצרכי מצוה לברך אותם 4) הכא יש חשש מחיקה וצריך להעמיד שומר אצלו (עי' מ""ב דרשו)"	סימן שז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשלוח פתקאות לחנות בסכום היין והשכר שלוקחים בשבת?	"אסור משום האיסור הקריאה {ומשמע דמשום הקנין ליכא איסור}, אבל אם כתוב בהם רק סימנא בעלמא מותר (מ""ב ס""ק נ') {ומכאן משמע דליכא גזירה כשכתוב רק תיבה אחת וכדומה}"	סימן שז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו העצה באשה שרוצה לקרות רשימה של מאכלים לסעודת שבת ויו""ט?"	"הוי צרכי סעודה של מצוה וליכא משום שטרי הדיוטות [ובאמת, אין זה דבר מוסכם דתלוי למה בהזמנת אורחים אין בה היתר דסעודת מצוה (עי' ספר שטרי הדיוטות בשבת עמ' קנ""ז)], ולגבי החשש מחיקה יש כמה עצות:<br>1) בעלה יקרא אותו והוא לא ימחוק<br>2) יכתוב כל מאכל על נייר בפנ""ע ויכול להשליכה לאשפה וליכא חשש מחיקה<br>3) יכסה הנייר בפלסדיק והשתא ליכא חשש מחיקה<br>4) יקראו שנים יחדו (פמ""ג א""א ס""ק י""ז, נתיב חיים)<br>5) יש לימוד זכות בשם ריש""א דבדרך כלל מכינים בשפע יותר ממה שצריך ואין בו חשש מחיקה (שש""כ פכ""ט הע' קל""ג)"	סימן שז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לקרוא הכתב ע""ג הפרוכה וכדומה?"	"הקצות השלחן (סי' ק""ז בדה""ש ס""ק מ') מקיל מפני שיש בו קדושה, אבל רשז""א (שש""כ פכ""ט הע' ק""ט) חולק עליו דאין היתר בדבר שיש בו קדושה דהרי רצו לגזור אף על כתבי הקודש {אולם יש להתיר משום חקוקה ובולט ע""ג כותל שאין בו חשש מחיקה וכמ""ש למעלה}"	סימן שז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ברשימה של מראי מקומות לדרשה?	"אע""פ שיש בו חשש כתיבה ומחיקה מ""מ לא שמענו שיש בזה איסור (רשז""א, מ""ב דרשו, פסק""ת אות י""ז)"	סימן שז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור לקרות שטרי הדיוטות?	"אסור לקרות שטרי חובות וחשבונות, לפי הרא""ש מפני ממצוא חפצך ולפי הרמב""ם שמא ימחוק (מ""ב ס""ק נ""א), וביאר הערוה""ש (סעי' ג') דלקרות בפה אסור משום ממצוא חפצך ודבר דבר, ולקרות בעיניו אסור משום שמא ימחוק [אבל משום ממצוא חפצך ודבר דבר אמרינן דהרהור מותר {וצ""ע דהרא""ש ס""ל דטעמא משום ממצוא חפצך וגם ס""ל דאסור לעיין בה בעיניו (ר""י באק)}], אבל המ""ב (ס""ק נ""ג) הביא מלבוש דאסור משום דא""א שלא ישא ויתן בעניני השטרות [ויש להדגיש דכל הסברות להקל שמצינו בסעיפים אלו נאמרו דוקא בדברים האסורים גזירה אטו שטרי הדיוטות אבל בשטרי הדיוטות ממש לא מצינו שום היתר לקרותם חוץ למי שאינו נוגע לו כלל אותה מקח וממכר וכמ""ש בספר שטרי הדיוטות בשבת (פי""ט)]"	סימן שז סעיף יג-יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באגרות שלום?	"יש בזה ג' שיטות:<br>1) תוס' (שבת קט""ז ע""ב) והרמב""ן ס""ל שאינם בכלל שטרי הדיוטות, ואפי' כשיודע שאין בו צרכי הגוף<br>2) רבינו יונה ס""ל דאם יודע מה כתוב בו אסור לקרותו אבל אם אינו יודע מותר [ויתכן דזהו דעת רוב ראשונים האוסרים, דהיינו דוקא כשיודע שאינו כתוב בו צרכי הגוף]<br>3) הטור ס""ל דאסור בכל גווני, אפי' כשאינו יודע מה כתוב בו"	סימן שז סעיף יג-יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש בו דברי תורה?	"כתב הדרכ""מ (ס""ק ז') דאם יש בה פסקים או דינים או פירושי תורה מותר לקרותם בשבת {וכפשוטו אין זה היתר לקרות כל האגרת} (מוזכר במג""א ס""ק כ""ד)"	סימן שז סעיף יג-יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש היתר אם קורא בעיניו ולא בפה?	"בקריאת אורחים הרא""ש הביא שרבינו יונה מקיל דלא אסרו אלא קריאה בפיו והרא""ש השיג עליו דראינו בכתב שתחת הצורה דאסור להסתכל בה (ב""י), ולגבי אגרת שלום שאינו יודע מה כתוב בה ההגהות מיימוניות בשם האור זרוע מקיל לקרות בעיניו באגרות שלום, אבל הטור מחמיר אפי' באגרות שלום, והשו""ע מקיל כהאור זרוע [עי' בסמוך]"	סימן שז סעיף יג-יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באגרת שבא מחוץ לתחום, לגבי 1) מוקצה 2) קריאתו?	"1) הטור הביא ממהר""ם דאסור לטלטלו משום מוקצה, אבל תוס' כתבו דכיון שמותר לקרותו אף מותר לטלטלו, וגם המג""א (ס""ק כ') הביא כמה ראשונים דמתירין לטלטלו, והמג""א ביאר דעת האוסרים דס""ל דגזרינן שמא יטלו מיד הגוי קודם שעומד לפוש ונמצא שההנחה נעשית ביד הישראל א""נ ס""ל דהוי מוקצה מפני שלא היה דעתו עליו, והכריע המ""ב (ס""ק נ""ו) להקל דאינו מוקצה אפי' להישראל שהובא בשבילו מפני שראוי לישראל אחר, ואם מקפיד עליו שלא לצור אותו ע""פ צלוחיתו הוי מוקצה מחמת חסרון כיס (מג""א שם, לבושי שרד, מ""ב שם), אבל אם רגיל להשתמש בה לסמן בו את מקומו בספר אינו מוקצה (עי' מ""ב דרשו) 2) כבר כתבנו שיש בזה מח' דלפי הרבה ראשונים מותר ולפי הטור אסור, והשו""ע פסק דמותר לקרותו בעיניו לבד ולא בפיו, וביאר המ""ב (ס""ק נ""ד, שעה""צ ס""ק ס') דהוי צירוף בין המקילין לקרות האגרת כשאינו יודע מה כתוב בו עם המקילין לקרות בעיניו, והערוה""ש (סעי' ה') ביאר דאפי' המקילין לקרות מפני שמא יש בו צרכי הגוף לא הקילו אלא לעיין בו בעיניו דסגי בזה ואפי' אם יש בו איזה עסק לא יעבור על דבר דבר [וכן משמע מהראשונים דהאור זרוע התיר לקרות רק בעיניו, ואינו משמע מפני הספק אלא כדי למעט איסורו, וזהו נמי כוונת הב""י דכתב שלא יקרא בפיו לחוש להחמירים, אין הכוונה לגבי המח' בכלל אם מותר לקרות שטרי הדיוטות בעיניו אלא לגבי המח' באגרות שאינו יודע מה כתוב בהם דיש מקילין לקרותם לגמרי, והאור זרוע אינו מקיל אלא לקרותם בעיניו, ועל זה כתב הב""י דיש לחוש לדבריו (עם ר""י באק)], ולמעשה הביה""ל (ד""ה טוב) כתב דטוב להחמיר שלא לקרותו אפי' בעיניו מפני האיסור הנאה, ומלבד זה כתב האג""מ (או""ח ח""ה סי' כ""א אות ה') דבזמנינו לא שייך ההיתר דהוא לצרכי הגוף דיש אפשרות להגידו ע""י טלפון {ומאחר שאינו יכול לקרותו ממילא הוא מוקצה ג""כ}"	סימן שז סעיף יג-יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו אסור ליהנות ממנו כמו שאר דברים שהובא בשבילו מחוץ לתחום?	"תי' המ""ב (ס""ק נ""ה) ב' טעמים, א' מפני שכאן לא שייך ליגזור שישאל מגוי להביאו מחוץ לתחום דאין אדם יודע מי רוצה לשלוח לו אגרת, ב' מפני שאינו נהנה מגוף המלאכה {ויש לבאר דההנאה הוא הידיעות הבא מתוך הכתב ואינו נהנה בהנייר ממש, ומש""ה אינו דומה למאכל שנהנה מגוף המאכל שהביא לו מחוץ לתחום}, אבל בביה""ל (ד""ה טוב) כתב דבאמת יש מח' ראשונים אם טעם האיסור הוא מפני חשש שמא ישאל הגוי לעשותו או מפני שהוא נהנה ממעשה שבת (ועי' בגר""א שמאריך בזה) {וכנגד שתי טעמים אלו המ""ב כתב ב' טעמים להקל}, ומסיים דטוב להחמיר אם לא לצורך גדול שלא לקרותו כלל אפי' בעיניו מפני האיסור הנאה {אכן, עי' מש""כ לקמן (סי' תקט""ו סעי' ט') דהיכא דליכא חשש אמירה [כגון ישראל ששילח דורון ביד גוי] מותר אפי' כשבא מחוץ לתחום דדבר שבא מחוץ לתחום לא מקרי נהנה מגוף הדבר אפי' באוכלים ושפיר מצי ליהנות ממנו מיד, וצ""ע מדוע החמיר הביה""ל לכתחילה, ויש להכריע ע""פ הביה""ל (סי' תקט""ו סעי' א') אם קצץ יש להקל בעוד סניף וכאן יש לצרף המקילין דלא מקרי נהנה מגוף המלאכה (רש""מ שטייגער שליט""א)}"	סימן שז סעיף יג-יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקבל האגרת מידו?	"לא מפני שהוא עושה ההנחה [אם הגוי לא עמד לפוש] (מ""ב ס""ק נ""ו), ואע""פ שהט""ז (ס""ק י""ב) מפקפק דליכא איסור לעשות עקירה או הנחה לחוד אלא ברה""ר ולא בכרמלית, מ""מ הרבה ראשונים ס""ל דיש לנו רה""ר דאורייתא (שעה""צ ס""ק ס""ו)"	סימן שז סעיף יג-יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם האגרת סגורה?	"יאמר לגוי שהוא אינו יכול לקרותו כל זמן שהוא סגור ויבין מעצמו לפתוחו [רמז שלא בדרך ציווי], והשע""ת (ס""ק י""ז) הביא מקילין דמותר לפותחו אפי' ע""י ישראל ויש לסמוך על זה בשעת הדחק (מ""ב ס""ק נ""ו, שעה""צ ס""ק ס""ז) [ומפני זה כתב רע""א דמותר לרמז לגוי לפותחו ואינו מחויב למחות מפני שהוא בביתו של ישראל או לכל הפחות עצים של ישראל כיון שיש סוברים דמותר ע""י ישראל {ומכאן ראיה דדבר שהוא מח' הפוסקים באיסור דרבנן א""צ למחות [ויש מתירין אפי' לצוות ממש]} [אבל אין להקל משום שאינו נהנה מגוף המלאכה וכמ""ש לקמן דזה נחשב כאילו נהנה מגוף המלאכה]"	סימן שז סעיף יג-יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרות ה-ingredients על המאכל?	"אם הוא נוגע לו הוי צרכי הגוף ומותר רק לעיין בעיניו ולא בפה, ומה שאינו נוגע לו לא יקרא (פסק""ת אות כ""א)"	סימן שז סעיף יג-יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרות הזמנות?	"יש מקילין משום צרכי מצוה [וחידש ספר שטרי הדיוטות בשבת (עמ' קס""ח) דמותר אפי' אם אפשר לקרותו בחול] {ופשוט דזהו לידע מתי השמחה יהיה אבל לא אם כבר היה}, אבל פשוט מה שנוגע לצרכי גוף בודאי מותר בעיניו לבד"	סימן שז סעיף יג-יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרות הכתב שתחת הצורות 1) בחול 2) בשבת?	"1) מותר מפני שהוא דבר מועט וליכא למיחש לאמשוכי (מהרש""א שבת קט""ז ע""ב, מג""א ס""ק כ""א) 2) אסור גזירה אטו שטרי הדיוטות (רש""י, מ""ב ס""ק נ""ז) [דלא כב""י דכתב דהוי שטרי הדיוטות ממש] {ונראה דקמ""ל דאע""פ שסימנא בעלמא מותר היינו דוקא בלא צורה אבל עם צורה אסור, וכ""כ פסק""ת (הע' 184)}"	סימן שז סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההיתרים לקרות כתב שתחת תמונות?	"1) אינו מחדש או מוסיף שום דבר (רשז""א, ר""נ קרליץ) {ואינו משמע כן דמשמע שכתוב תחת התמונה ""זו צורת פלוני"" ואפ""ה כתב השו""ע שאסור}<br>2) יש היתר בתמונה שמביאה לידי יראת שמים כגון גדול בשעת עשיית מצוה (ר""נ קרליץ) {ויש לעיין אם זה ממש כצרכי מצוה} [ואם הוא מצוה ממש כגון להכין תרופה לחולה או להתעטף בטלית בודאי מותר]<br>3) לא גזרו על תמונות בתוך הספר (ריש""א) [אכן, המקור חיים כתב דאסור אפי' בספרים, וכן משמע מהרבה מקומות שגזרו על שטרי הדיוטות אפי' בספר]<br>4) אם האדם שבתמונה חי מותר לקרותה מפני שהוא צרכי הגוף לידע מי הוא [ובזה מותר דוקא לעיין בה בעיניו ולא בפה] (שמעתי מהגר""מ היינעמאן שליט""א)<br>5) יש לימוד זכות ע""פ המג""א לעיל (סי' ש""א ס""ק ד') דכל דבר שמתענג בו מותר [אבל השעה""צ (ס""ק ז') הביא שהאחרונים דחוהו פירוש זה]<br>6) אם הוא חקוקה על הכותל מותר [והר""ש מדעסוי (שבת קמ""ט ע""א) דאוסר היינו משום דקאי לפי השיטות דאפי' כתוב על הכותל מותר וממילא מחדש דאם הוא תחת הצורה אסור] (שטרי הדיוטות בשבת עמ' רכ""ו)"	סימן שז סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להסתכל בצורה לבד?	"הפמ""ג (סי' ש""א ס""ק ד') מתיר, וכן נראה מדינא דלא אסרו אלא הכתב למטה, אבל החזו""א היה מחמיר אפי' על הצורה לבד"	סימן שז סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרות דברי חולין?	"אסור לקרות ספרי מלחמות אפי' בחול משום מושב לצים ועובר על אל תפנו אל אלילים [אל אשר אתם עושים מדעת לבבכם (רש""י, מ""ב ס""ק ס')] {וצ""ב מנליה דדרשינן אל תפנו אל אלילים לגבי קריאת ספרי מלחמות} וביאר הערוה""ש (סעי' ט') שדברים שכבר עברו מן העולם מה לנו לדעת אותם אבל דברים הנוגעים בודאי מותר לקרות בימות החול, ובדברי חשק גם מגרה היצה""ר וכל העוסקים בהם הוו בכלל מחטיאים את הרבים, ובשבת אסור אף משום גזירה אטו שטרי הדיוטות"	סימן שז סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה ספרי מלחמות מותרים לקרות בשבת?	"כל ספר שמלמד דברי מוסר ויראה מותר לקרות כגון ספר יוסיפון (א""ר ס""ק מ', מ""ב ס""ק נ""ח) [וה""ה סיפורים ע""י Marcus Lehman (הגר""י בעלסקי, שטרי הדיוטות בשבת עמ' רס""ט)], ומ""מ אין ראוי לבני אדם להרבות בזה (גר""ז סעי' ל') וביאר המור וקציעה דלא עדיפי מספרי כתובים דגזרו עליהם משום ביטול בית המדרש (שבת קט""ז)"	סימן שז סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לילך לטרטיאות בימות החול?	"מבואר בגמ' (ע""ז י""ח ע""ב) דאסור משום מושב לצים {ובעיקר הוא משום ביטול תורה} וגם יש בו משום אל תשמח ישראל אל גיל וגו' וגם יש בו פריצות (מ""ב ס""ק נ""ט), אבל בפורים יש היתר בשחוק שעושים זכר לאחשורוש (מג""א ס""ק כ""ב, מ""ב שם)"	סימן שז סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ספרים אלו מוקצה?	"כל ספר שאסור לקרות אסור לטלטלו (ט""ז ס""ק י""ג, מ""ב ס""ק ס""ב), אכן חידש האג""מ (או""ח ח""ה סי' כ""ב אות ב') דאם הבני בית קוראים ספרים האסורים אינו מוקצה"	סימן שז סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להסתכל בדיוקנות סתם?	"תוס' בשבת (קמ""ט ע""א) ס""ל דאינו אסור אלא להסתכל בדיוקנא של ע""ז, אבל תוס' בע""ז (נ' ע""א) מחמירים בכל דיוקנות [חוץ מצורות על מטבעות שרגיל בהם ולא שייך הפנאה] וכתב המג""א (ס""ק כ""ג) דזהו דוקא להסתכל בה [להעמיק בראייתו ולהתבונן בה (ערוה""ש סעי' ח')] אבל ראיה בעלמא מותר לכו""ע (ביה""ל ד""ה ועובר), והמג""א (שם) כתב דנוהגין להקל כתוס' בשבת"	סימן שז סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספר הכתוב בלשון הקודש?	"הרמ""א מחדש דמותר לקרות כל ספרי חולין הכתובים בלשון הקודש שהלשון בעצמו יש בו קדושה ולומד ממנו דברי תורה [אבל מודה דשטרי הדיוטות ממש אסורות שמא ימחוק (פמ""ג א""א ס""ק כ""ד, מ""ב ס""ק ס""ג), וה""ה דפשוט דאסור לקרות דברי חשק הכתובים בלשון הקודש (מ""ב ס""ק ס""ב)], אכן המ""ב (ס""ק ס""ד) הביא הרבה חולקים (אגודה, של""ה, ב""ח, ט""ז, גר""א), והקשה הט""ז (ס""ק י""ג) הרי מותר לומר דברי חול בבית המרחץ אפי' בלשון הקודש, [אבל הב""ח אינו מחמיר אלא בשבת אבל בחול מודה דמותר לקרות ספרי חולין בלשון הקודש דס""ל דאינו מושב לצים אבל הוי בכלל גזירה אטו שטרי הדיוטות (מחה""ש)], והערוה""ש (סעי' י') ביאר כוונת הרמ""א דמצד המושב לצים ליכא כיון שהם מתענגנים בהם ומטעם האיסור דגזירה אטו שטרי הדיוטות י""ל כשהם כתובים בלשון הקודש לא שייך הגזירה דשטרי הדיוטות אינם כתובים בלשון הקודש {וצ""ע דבארץ ישראל הם כתובים בלשון הקודש, ועוד הדרכ""מ משמע מפני שלומד ממנו דברי תורה}"	סימן שז סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בגט 2) בכתובה?	"1) הדרכ""מ (ס""ק ח') הביא מסמ""ג דמותר לקרות גט בשבת מפני שיכול ללמוד כמה הלכות ממנו [והדרכ""מ אוקמיה אפי' כשכתוב בלשון לע""ז דס""ל דאם הוא כתוב בלשה""ק בלאו הכי מותר], וכן קיי""ל דמותר לקרות גט אפי' אם כתוב בלשון לע""ז (מ""ב ס""ק ס""ג), ומ""מ אם מקפיד שלא לצור אותו ע""פ צלוחיתו אסור (פמ""ג א""א ס""ק כ""ד, שעה""צ ס""ק ע') [וצ""ע למה אסור אם מקפיד עליו, ואפשר דגט אינו כמו שאר ספרי הקודש (פסק""ת הע' 205), ועי' ברש""י בגיטין (ע""ז ע""ב) שאסור לטלטל גט בשבת] 2) יש בזה מח' בין החוט שני וריש""א אם אסור משום שטר חוב ממש (מ""ב דרשו)"	סימן שז סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרות עיתונים בשבת?	"השבות יעקב מקיל שמא יש בה מצרכי הגוף, אבל הרבה חולקים עליו מפני שיש בהם משא ומתן (מ""ב ס""ק ס""ג), ובפרט בזה""ז לא שייך סברת השבות יעקב, אבל יש מלמדים זכות דהוי כמו צרכי הגוף כדי להרגיע (פסק""ת אות כ""ו), ופשוט שמותר לקרות הדברי תורה או הצרכי מצוה שבתוכה "	סימן שז סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרות בספר מספרי טלפון לידע כתובת?	"הוי כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לצורך גופו ומקומו [אע""פ שאינו עושה בו מלאכה ממש מ""מ הוא לצורך מלאכה] (שבות יצחק מוקצה פ""ב אות א', שלמי יהודה פי""ב ס""ק ס'), ויש עוד סברא לומר דהוי ככלי שמלאכתו לאיסור מחמת גזירת שטרי הדיוטות (חוט שני ח""ג פמ""ה ס""ק ה') [ואפ""ה מותר לקרותו דהוי לצורך היום]"	סימן שז סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההיתר לקרות novels בשבת?	"יש מלמדים זכות דהוי כצרכי הגוף (פסק""ת אות כ""ג) [אבל לפי""ז יהא מותר רק בעינים ולא בפה]"	סימן שז סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרות maps בשבת?	"ה""נ הוי גזירה אטו שטרי הדיוטות [לפי הרמב""ם] אבל לצרכי היום מותר בעינים"	סימן שז סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרות ספרי חכמה?	"הרמב""ם והר""ן אוסרים ללמוד כל ספר שאין בו סרך קדושה, והרשב""א התיר להביט באצטרול""ב דאין חילוק בין רשום בלוחות נחושת בעט ברזל לכתוב בספר {ומכאן מבואר דאצטרול""ב הוי astrolabe ולא telescope}, וש""מ דס""ל דמותר לקרות בספרי חכמה, וכן התיר לקרות ספרי רפואה [דס""ל שדברי חכמה אינו מתחלף בשטרי הדיוטות (גר""ז סעי' ל""א)] [ולפי הרמב""ם ספרים אלו מוקצים (דרכ""מ ס""ק ח*)], ולמעשה המחבר סתם כהרמב""ם לאיסור והביא הרשב""א כיש מי שמתיר, והמ""ב (ס""ק ס""ה) הכריע דנוהגין להקל אבל כתב הא""ר דירא שמים ראוי להחמיר [והערוה""ש (סעי' י""א) מחדש דליכא מח' ביניהם, דלכו""ע מותר מדינא בשאר ספרים וכמ""ש שרק אסרו שטרי הדיוטות, ומ""מ ממדת חסידות ראוי לכבד את השבת ולא ישמע על פיו לבד מדברי תורה {ולפי""ז לא יהיו מוקצים אפי' להרמב""ם}]"	סימן שז סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרות בכתובים?	"קיי""ל כרב דאינו אסור אלא בזמן בית המדרש דהיינו קודם אכילה דאז היו דורשים, וכתב הר""ן דבזה""ז כבר פסק המנהג לדרוש והכל מותר (ב""י)"	סימן שז סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ללמוד דברים שאינו רגיל בהם?	"כתב הדרכ""מ (ס""ק ט') בשם האור זרוע שמותר ללמוד דברים חדשים ואין אומרים שצער הוא לו"	סימן שז סעיף יז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשאול בשד בשבת?	"כתב השו""ע דמותר לשאול בשבת כל מה שמותר בחול, אכן כתב המג""א (ס""ק כ""ו) דזהו דוקא כשהוא לצרכי רפואה אבל בלא""ה אסור משום ממצוא חפצך, ויש דברים שאסורים אפי' בחול משום סכנה (מ""ב ס""ק ס""ז) [וה""ה דכל מיני לחשים של רפואה מותרים בשבת (גר""ז סעי' ל""ב, ערוה""ש סעי' י""א)]"	סימן שז סעיף יח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם סחורה נפסדת מחמת הגשמים?	"איתא בגמ' דבמקום דליקה מותר לומר לגוי כל המכבה אינו מפסד, והרשב""א וסמ""ג ועוד ראשונים ס""ל דדוקא בדליקה התירו ולא בשאר הפסידים, אבל הבה""ג והרא""ש ס""ל דה""ה בשאר הפסידים מותר לומר הכי לגוי, והשו""ע סתם כהבה""ג להקל והביא הרשב""א כיש מי שאומר, והמג""א (ס""ק כ""ז) הביא הלבוש דהמקיל לא הפסיד, וכן סתם המחבר לקמן (סי' של""ד סעי' כ""ו) להקל (מ""ב ס""ק ע""א) [והערוה""ש (סעי' כ""ט) מזהיר דהעיקר הוא שלא יעשה האדם מעצמו אלא בשאלת חכם מרא דאתרא והוא יורנו בדרך זו ילך ע""פ דיני תורתנו הקדושה]"	סימן שז סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מלאכה צריך הגוי לעשות להציל ממונו?	"המ""ב (ס""ק ס""ח) ביאר דמיירי כשצריך לו לעשות מלאכה דאורייתא ולזה מקילינן לרמז לגוי לעשות המלאכה דאורייתא [ודוקא באופנים אלו פן יבא להציל בעצמו ויעבור על איסור דאורייתא (מ""ב ס""ק ס""ט)], אבל במלאכה דרבנן הרי מתירין שבות דשבות במקום הפסד גדול {ולפי""ז צ""ל דאע""פ שכיבוי דליקה הוי מלאכה שאצל""ג מ""מ חמיר טפי משאר דרבנן, וזהו פירוש אחד בהר""ן, ולאפוקי מפירוש אחר בהר""ן דס""ל דאפי' בשבות דשבות לא הקילו בדליקה אלא ברמיזה שמא יבא לכבותה בידים, וע""ע בשעה""צ לקמן (סי' של""ד ס""ק נ""ז)}"	סימן שז סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נקרא לשון רמז?	"לשון נסתר מותר אבל לשון נוכח הוי בלשון צווי ואסור, דלא כהא""ר (מ""ב ס""ק ע', שעה""צ ס""ק ע""ח), ועי' בסמוך דאפי' בלשון נסתר אינו מותר להזכיר פעולת המלאכה"	סימן שז סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לקרות לגוי שיבא ולא יאמר לו כלום?	"כתב המ""ב (ס""ק ע""א) דזה מותר אפי' להרשב""א אפי' שלא בדליקה {ויש לפרש דבעלמא מותר לרמז לגוי שלא בדרך צווי לגמרי ולא יזכיר המלאכה בכלל, בהפסד פתאום יש חשש שמא יבא לידי איסור דאורייתא אם מחמירינן עליו ולפיכך יש קולא שיכול לומר כל המכבה אינו מפסיד דהוי ג""כ רמז שלא בדרך ציווי אבל יש בו הזכרה של המלאכה ולפיכך אינו מותר אלא במקום הפסד [ובזה פליגי הראשונים אם התירו דוקא בדליקה או בכל הפסד], אבל הקריאה להגוי שיבא הוי רמז שלא בדרך ציווי לגמרי ומותר בכל אופן [וכדמשמע מהרא""ש (פט""ז סי' י') דקריאה לחוד עדיף מאמירה כל המכבה, ועל כן אפי' הרשב""א מודה בזה וכמ""ש למעלה (עולת שבת ס""ק כ""ה, מ""ב ס""ק ע""א)], וכ""ת דמבואר מפמ""ג (א""א ס""ק כ""ז) והמ""ב (ס""ק ס""ט) דהקריאה לחוד מותר רק במקום הפסד, י""ל דהיינו מפני שהגוי יעשה מלאכה דאורייתא וקמ""ל דאין צריך למחות מפני שיש כאן הפסד אבל אם לא יעשה מלאכה באופן שצריך למחות מותר לקרותו אפי' שלא במקום הפסד}"	סימן שז סעיף יט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם צוה לגוי לעשות לו מלאכה בשבת?	"אסור עד שימתין בכדי שיעשו כדי שלא יבא לבקש זה מהגוי [ויש עוד טעם כדי שלא יהנה ממלאכת שבת], ואם הוא דבר בפרהסיא שידוע שנעשה בשביל ישראל אסור לעולם אפי' אם הגוי עשאה מעצמו בשבילו (שו""ע, מג""א ס""ק כ""ח, מ""ב ס""ק ע""ב) [ולפי הט""ז בשם הר""ן מותר אפי' בדבר פרהסיא חוץ מקבר, ובעת הצורך אין להחמיר (מ""ב לקמן סי' שכ""ה ס""ק ע""ג)]"	סימן שז סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לגוי לעשות מאכל לתינוק?	"כתב הב""י דמותר דהוי קצת דומה לחולה שאין בו סכנה, וזהו דוקא כשאין לו תבשיל אחר"	סימן שז סעיף כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר לגוי לעשות מלאכה לצורך עצמו?	"אם אינו נותן לו כלום מותר (הגהות מרדכי, רמב""ן פרשת בא), אבל אם נותן לו הבשר לבשל אסור [ואסור אפי' מערב שבת אם אומר לו לבשל בשבת (מ""ב ס""ק ע""ד)], ואם הוא בשרו של הגוי ולא היה של ישראל מעולם מותר (מ""ב ס""ק ע""ג)"	סימן שז סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעם שאסור ליתן לגוי בשר של ישראל לבשל?	"1) ביאר הדרישה (ס""ק ח') מפני שנראה כאילו מבשל בשליחותו {ונראה דזהו העיקר תירוץ}<br>2) המג""א (ס""ק כ""ט) משמע מפני שנחשב הנאה כיון שהישראל נותנה לו [והשעה""צ (ס""ק פ""ג) לא ניחא ליה בהמג""א]<br>3) הערוה""ש (סעי' ל""ג) ביאר משום שבשר של ישראל נתבשל בשבת {וצ""ב}"	סימן שז סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן 1) בשר נבילה 2) בשר בחלב 3) בשר כדי לבשל בכלי חלב, לגוי בימות החול ואומר לו לבשלה?	"1) כן דהרי מותר ליתנו לתוך פיו מעצמו (ביה""ל ד""ה הילך) 2) לא (פמ""ג א""א ס""ק כ""ט, ביה""ל שם) 3) אסור בכלי בן יומא, ודוקא כשמצוהו לבשל בכלי זה בדוקא (פמ""ג שם, ביה""ל שם)"	סימן שז סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה מותר ליתן טריפות לעכו""ם לאכול?"	"1) תי' ההגהות מרדכי שהדבר מוכיח שהוא להנאת העכו""ם [אע""פ שהישראל נותנו (מג""א ס""ק כ""ט)]<br>2) רע""א תי' דכל האיסור דאמירה לעכו""ם בשאר עבירות הוי משום יש שליחות לעכו""ם לחומרא, אבל באכילה ועריות ליכא שליחות לכו""ע<br>3) {לכאורה קושיא מעיקר ליתא דהרי טריפות מותרים בהנאה והוי כנבילה, וצ""ע מהו הנדון בכלל}"	סימן שז סעיף כא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה שבותים מותרים בין השמשות?	"1) אמירה לנכרי לצורך מצוה כגון להדליק נר<br>2) אם טרוד מותר להפריש מעשרות [מבואר בסי' רס""א דמותר להפריש דמאי ולא ודאי, וכאן במקום טירדא מותר להפריש אפי' ודאי, וביאר המג""א (ס""ק ל') דאינו מותר אלא קריאת שם, ודוקא בפירות דרבנן דאילו בפירות דאורייתא הא קיי""ל דאין ברירא בדאורייתא, ובאמת זהו דוקא לפי הר""ן בגיטין (כ""ה) דס""ל דאמרינן ברירה משום ספק דרבנן לקולא אבל לפי היש""ש (ב""ק פרק ה') לא אמרינן בכל דבר שעיקרו דאורייתא כגון תרו""מ (חזו""א דמאי סי' ט' ס""ק כ""א)]"	סימן שז סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מותר לרמז בשבת 1) לצורך חול 2) לצורך שבת?	"1) מותר לרמז אפי' בדרך צווי (אור זרוע, רמ""א) 2) אסור לרמז בדרך צווי כגון לומר שיקנח חוטמו [וע""ע בערוה""ש (סעי' י""ד)], אבל מותר לומר רמז שלא בדרך צווי כגון אני איני יכול לפתוח האגרת או הנר אינו מאיר יפה או איני יכול לקרות לאור הנר (מג""א ס""ק ל""א, מ""ב ס""ק ע""ו) {ונראה דאם הוא לשון נוכח אסור אבל אם הוא לשון נסתר או לשון עצמי מותר}"	סימן שז סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו אסור לרמז לגוי שלא בלשון צווי משום האיסור הנאה שבו?	"תי' הפמ""ג (א""א ס""ק ל""א) דמיירי כשיכול לקרות ממנו קצת ע""י הדחק (מ""ב ס""ק ע""ו) {ולגבי פתיחת האגרת י""ל דיש מתירין אפי' ע""י ישראל} "	סימן שז סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אינו אסור לרמז לגוי שלא בלשון צווי משום החיוב מחאה?	"זו קושיא עצומה, ויש בזה כמה מהלכים, והבוחר יבחר:<br>1) מכאן יש הוכיחו דא""צ למחות כשאינו נהנה מגוף המלאכה וכמ""ש הגר""ז וחיי""א [וצ""ע ממ""ב לעיל (סי' רע""ו ס""ק י""א) דמפורש דיש חיוב מחאה בכל אופן]<br>2) יכול לדחוק ואוקמיה ציור זה ג""כ שלא בביתו של ישראל ושלא בנרו של ישראל [אמנם, בבאה""ט (ס""ק כ""ד) אינו משמע כן]<br>3) רשז""א רצה לחלק בין מלאכה דאורייתא למלאכה דרבנן [והקשה עליו במ""ב עו""ה]<br>4) לכאורה יש מקום לחלק דדוקא בשתיקה יש חיוב מחאה דיש לחוש שמא יאמר לו בפירוש אבל אם מרמז לו שלא בדרך ציווי או כבר רמז לו מערב שבת או אמר לגוי אחר להגידו א""צ למחות והסברא הוא דאם הוא שותק לגמרי יש חשש שמא יאמר לו בלשון צווי אבל אם הוא כבר רמז לו אין כאן חשש<br>5) ר""י באק רצה ליישב דכל זמן שראוי ליהנות ממנו יש בו חיוב מחאה שמא יאמרו שהוא צוה לו אבל אם אינו ראוי ליהנות ממנו ליכא חשש שמא צוה לו דהרי אין בו הנאה כ""כ ממנו, וממילא המ""ב לעיל (סי' רע""ו ס""ק י""א) מיירי כשיש בו הנאה גמורה אלא שהוא החליט לצאת מהחדר מיד ולזה אמרינן דיש בו חיוב מחאה היינו משום דהוא יכול ליהנות ממנו ויש חשש אבל בציור דאין בו הנאה גמורה כגון שהוא מכבה את הנרות או הוא מדליק עוד נר [ולא לזמן ארוך יותר משאר נרות] אז אין בו מצב שיש בו הנאה גמורה וא""צ למחות, וכן מבואר מביה""ל לעיל (סעי' ב'), וכן מבואר לעיל (סי' רנ""ג) בדרכ""מ (שם ס""ק ז') ומג""א (שם ס""ק ל""ח) דאם גוי עושה חזרה יש חיוב מחאה דוקא אם נצטנן לגמרי ואינו ראוי לאכילה אבל אם עדיין ראוי לאכילה א""צ למחות, אכן עדיין צ""ע משעה""צ לקמן (סי' תר""י ס""ק י') דכתב דא""צ למחות אם אינו נהנה ממנו אח""כ, ומשמע דמיירי בציור דיכול ליהנות אלא שהוא יוצא ממקומו וכדומה {ונראה דזהו העיקר תירוץ}"	סימן שז סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם גוים מביאים לו תבואה האם מותר לומר להם לפנותו?	"אם התבואה של הגוים מותר דאין הישראל קונהו עד אחר מדידה וחשבון, אבל אם התבואה של ישראל אסור (רמ""א, מג""א ס""ק ל""ב, מ""ב ס""ק ע""ז)"	סימן שז סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם גוי הביא מוקצה לביתו של ישראל?	"מותר לומר לו לפנותו לאיזה מקום שירצה כיון שהם ביד הגוי ואין כאן שבות דשבות (מגיד משנה, מג""א ס""ק כ""ט, מ""ב ס""ק ע""ח), וביאר הערוה""ש (סעי' ל""א) דמיירי בחפצים של הגוי, אבל בחפצים של ישראל אינו מותר אלא לומר להם עשו מה שתרצו וממילא הם יפרקו החפצים בחצירו, ואע""פ שהם עושים מלאכה ברשותו של ישראל מ""מ מה יוכל לעשות כשבאו מעצמם."	סימן שז סעיף כב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לישראל לראות עשיית הגבינות בשבת?	"כן שהגוי עושה אדעתא דנפשיה, ואע""פ שהישראל עומד שם כדי שיוכל לקנותם אח""כ (רמ""א) דעדיין שם עכו""ם עליו ולא שם ישראל (מג""א ס""ק ל""ג, מ""ב ס""ק ע""ט - פ')"	סימן שז סעיף כב		
